ניצחון פירוס, גרסת הארגונים

יש תחושה באוויר שסביבת העבודה חזרה לינואר 2020. מצד אחד כל השיחה סביב העבודה מרחוק/ ההיברידית נעלמה, מצד שני רואים מגמה של ארגונים המנצלים את גל הפיטורים והמיתון, לצמצם את הגמישות ולהחזיר את העובדים למשרדים.

המערכה על החזרה למשרדים הוכרעה לטובת המנהלים.

אני מקווה שעכשיו הם מרגישים הרבה יותר שליטה ויודעים בדיוק מה העובדים שלהם עושים בכל רגע במשרד.

המנהלים אולי מנצחים ב "קרב" אבל הם מפסידים את העובדים.

כי מה?

שינוי התפיסה של העובדים בעקבות המגפה לא נמחק.

הניסיון המוצלח לתת תפוקה גם מרחוק יחד עם האפשרות לשלב בית-עבודה לא נשכח.

העמידה בפקקים, העצבים המרוטים וההבנה על הזמן המיותר לא נעלם.

תחושת בזבוז הזמן ו "חימום הכסא" במשרד מציק במיוחד.

הסקר האחרון בנושא פורסם על ידי Future Forum מבית סלאק-סיילספורס ומחזק בדיוק את זה.

התוצאות מראות כי העובדים עדיין מעדיפים עבודה גמישה, ועדיין חושבים על החלפת מקום עבודה. בסקר נמצא כי עובדים בתנאים גמישים מחוברים יותר לארגון ולמנהלים. הם גם יותר פרודוקטיביים ויותר ממוקדים.

נתון חשוב - היקף העובדים המעידים על שחיקה לא יורד

ועוד

בשולי בדו"ח רואים עד כמה עמוק הפער בין תפיסות המנהלים והעובדים. מעבר לרצון להחזיר למשרד והעדפת העובדים שלא, 73% ממנהלים העידו כי הם עובדים בשקיפות אבל רק 41% מהעובדים הסכימו.

מה שאני מנסה להגיד לא מכוון רק להייטק, הנושא הרבה יותר גדול וחוצה סקטורים

בפני הארגונים עמדה ההזדמנות לשדרג את סביבת העבודה ולהתאימה לעידן הנוכחי, אבל המנהלים העדיפו לא לזוז, לא לשפר את צורות הניהול שלהם, לא להתקדם אלא בחרו את הדרך הקלה.

כאשר העבודה מרחוק והשימוש ביישומים דיגיטליים לתקשורת וביצוע המשימות הפך למיינסטרים, למנהלים הייתה האפשרות להוביל את הארגונים שלהם באימוץ סביבת העבודה הדיגיטלית כנורמה. הם יכלו לסגל את היכולות הטכנולוגיות לשיפור העבודה ולהתאים את הלך הרוח לחיזוק העובדים.

במקום זה הם העדיפו להתחפר בשמרנות, ולהחזיר המצב למוכר והידוע. במקום לקבל אומץ, לשנות ולהתאים את צורות הניהול למציאות החדשה הם בחרו להשאר בשיטות של פעם ומכופפים את העובדים לרצונותיהם תוך ניצול מצב השוק.

אפרופו פיטורים, עכשיו כאשר נשארים פחות אנשים בארגונים, יותר אחריות ומשימות נופלים על העובדים שנותרו. מאידך לא נותנים להם דבר אלא רק מקשיחים את התנאים ומצפים שהעובדים יגידו תודה שיש להם עבודה. אחר כך מתפלאים שיש תופעות כמו התפטרות שקטה שעובדים לא מוכנים לעשות דבר מעבר למה שהוגדר להם (ולא דיברנו על ניתוץ האמון)

מעניין כמה ארגונים עשו לאחרונה סקר בקרב העובדים לבדוק מה מצבם, רצונותיהם או העדפותיהם. העיקר אומרים ש 'העובד במרכז' או מדברים על העצמת העובד.

תכלס, תחושה מתסכלת